(BHSCO)
Genesis
34
:
2
וירא אתה שכם בן־חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
3
ותדבק נפשו בדינה בת־יעקב ויאהב את־הנער וידבר על־לב הנער׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
4
ויאמר שכם אל־חמור אביו לאמר קח־לי את־הילדה הזאת לאשה׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
5
ויעקב שמע כי טמא את־דינה בתו ובניו היו את־מקנהו בשדה והחרש יעקב עד־באם׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
7
ובני יעקב באו מן־השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי־נבלה עשה בישראל לשכב את־בת־יעקב וכן לא יעשה׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
8
וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
11
ויאמר שכם אל־אביה ואל־אחיה אמצא־חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
12
הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו־לי את־הנער לאשה׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
13
ויענו בני־יעקב את־שכם ואת־חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
14
ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את־אחתנו לאיש אשר־לו ערלה כי־חרפה הוא לנו׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
16
ונתנו את־בנתינו לכם ואת־בנתיכם נקח־לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
19
ולא־אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת־יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
20
ויבא חמור ושכם בנו אל־שער עירם וידברו אל־אנשי עירם לאמר׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
21
האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת־ידים לפניהם את־בנתם נקח־לנו לנשים ואת־בנתינו נתן להם׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
22
אך־בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל־זכר כאשר הם נמלים׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
23
מקנהם וקנינם וכל־בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
24
וישמעו אל־חמור ואל־שכם בנו כל־יצאי שער עירו וימלו כל־זכר כל־יצאי שער עירו׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
25
ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני־בני־יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על־העיר בטח ויהרגו כל־זכר׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
26
ואת־חמור ואת־שכם בנו הרגו לפי־חרב ויקחו את־דינה מבית שכם ויצאו׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
28
את־צאנם ואת־בקרם ואת־חמריהם ואת אשר־בעיר ואת־אשר בשדה לקחו׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
29
ואת־כל־חילם ואת־כל־טפם ואת־נשיהם שבו ויבזו ואת כל־אשר בבית׃
(BHSCO)
Genesis
34
:
30
ויאמר יעקב אל־שמעון ואל־לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃